אני מקווה שזה המכתב שחיפשת , הוא באמת מרגש מאוד , קריאה נעימה.

מכתבה המרגש של רויטל: להצלחת כלל ישראל אחיותי היקרות....
אני כותבת אליכן ברגעי האחרונים בשארית הכוחות שנותרו בי אני כותבת בדמעות ובדם ליבי השבור והממיוסר... כן, אני רויטל אברהם בת 19 עומדת לפני הסוף, צעירה אבל השערים בפני נסגרים... אני מרגישה כמו פרח יפה שסוגר את עליו... גם אני כמותכן חלמתי רבות על הילדים שיוולדו לי, על הבעל שאחיה איתו, המקצוע שאעסוק ועוד...  אבל אלוקים גזר אחרת והיום אני יודעת שאם הייתי חיה את חיי אחרת, זה לא היה קורה. נולדתי למשפחה דתית במרכז הארץ. מיום שעמדתי על דעתי ידעתי שאני ילדה יפה. מאז שהייתי ילדה בגן היית מאד מושכת תשומת לב בתווי פני המיוחדים, גדלתי בידיעה שנתברכתי ביופי נדיר, ואני לא מגזימה, מנת היופי שקיבלתי היא משהו יוצא דופן במיוחד. הורי החכמים ניסו לגמד בעיניי את עצם היותי יפה והשתדלו להמשיך בסדר חיים תקינים ובלי התייחסות מיוחדת, אבל אני שהייתי ילדה חכמה מאד גידלתי וטיפחתי את היופי הזה יותר ויותר. העידוד מצד החברה גרם לי להבין שביופי אפשר לקנות-חברות מעמד וכבוד... עשיתי את זה בכל דרך למדתי להבין שיופי כמו שלי צריך לנצל... דאגתי להיראות טוב יותר מידי טוב. אהבתי ללבוש בגדים צמודים שיבליטו את גופי, שערי הארוך המיוחד היה תמיד גורם להתפלאות רבה וכך כל פרט במראי החיצוני נמדד בתשומת לב רבה. נהנתי לחוש איך מבטי האנשים נדבקים בי לרגעים ארוכים... בעוונותי זה עשה לי טוב!

כשמורותי לתיכון קלטו את המצב וניסו לשנות היה כבר מאוחר, נמשכתי בחבלי קסם למעגל שנקרא "להראות להתבלט". זכורני מילותיה של מורתי-"רויטל קיבלת מתנה נדירה,יופי מיוחד, זה הניסיון שלך שימרי עליו מכל משמר יבוא יום וכל היופי הזה יינתן לאדם המתאים." הייתי מראה שהדברים חודרים לליבי אבל בעצם הם כלל לא נכנסו דרך אוזני. הייתי שיכורה מרדיפה אחרי עוד בגד בולט,
ועוד מראה שחצן שיסובב את כולם היום אני יודעת בוודאות שהכשלתי מאות ואולי אלפי אנשים בלבוש שלי... עשיתי זאת בהנאה אמיתית. האיתות הראשון היה בערב אחד עמדתי במטבח וטיגנתי חביתה שערי הארוך היה אסוף וקצותיו נגעו באש שמתחת למחבת בתוך שניות הפך שערי ללהבה של אש גדולה ואדמונית שערי היפה נשרף אבל אני ניצלתי זכורני איך שכבתי בבית חולים בוכה מהיסטריה מרוב צער על שערי השרוף ואבי יושב לצידי מנחם ומרגיע-"רויטל השם עשה לנו נס יכולת כולך להישרף אנא תביני זה לטובתך תשתני והכל מאחורינו". אבל אני לא שמעתי. הייתי אז בת 16 ותוך שנתיים גדל שערי והתייפה והמעשה האיתות נשכח מליבי לגמרי. תמיד הייתי אהובה בכיתה. אף פעם לא סבלתי מבדידות או כאב. כל מה שביקשתי ניתן לי מיד. כך עברתי את חיי.

בגיל 16 מטבע הדברים גדלתי והתייפיתי. לא יכולתי שלא להתאפר זה כבר הפך להיות חלק ממני באותה תקופה הסתבכתי קצת יותר לעומק
לא יכולה לפרט על זה קשה לי מאד אבל תבינו. שכחתי לספר הייתה לי סבתא צדיקה שהייתי קשורה אליה מאד היא מאד כאבה את המצב הרוחני שלי והייתה מנסה בכל דרך לחזק אותי היא הייתה נותנת לי כסף לקנות בגדים יותר צנועים אבל גם זה לא עזר תקופה קצרה אח"כ היא נפטרה כשהייתי בת 16 חצי היא נפטרה. בכיתי עליה נורא היא הייתה חלק מהעולם שלי ולא הבנתי איך העולם יכול להמשיך להתקיים בלעדיה. לאחר תקופה התאוששתי אני חייבת לציין שהמוות שלה גרם לי להתחזקות קלה אבל תוך כמה חודשים חזרתי למעשי ואף
הגברתי אותם ככל שהגיל התבגר כך נעשיתי יותר שחצנית ובולטת.

ובסוף הגיעה ההתראה השנייה.. באחד הלילות חלמתי על סבתא שלי היא ישבה על אבן ובכתה.. עמדתי לידה ושאלתי אותה סבתא למה את בוכה?!היא הצביעה על ראשה ולא אמרה מילה התעוררתי מזועזעת, ניסיתי להירגע והצלחתי. מעשה זה פרח מזכרוני עד מהרה כך גם האיתות השני עבר בלי התייחסות.

ואז זה הגיעה... אומנם בהדרגה אבל בעקביות. בהתחלה היו כאבי ראש סטנדרטיים אמא שלי אמרה שאני עייפה ולומדת קשה ושאקח לי מנוחה, אבל הלב שלי הרגיש אחרת. כעבור חודש לא יכולתי לעמוד מרוב כאבי ראש היה נראה לי שמשהו שם עומד  להתפוצץ לרסיסים. הדרך למרפאה הייתה מלאה חששות וכך גם הציפייה לתוצאות של הבדיקות המקיפות כשישבנו אמא ואני
בחדרו של הרופא, הפנים שלו אמרו הכל.. "כזאת בחורה יפה וכ"כ חולה" פרצתי בבכי וביקשתי הסברים. גם אמא בכתה היינו חסרותו אונים המציאות עלתה על כל דימיון... אני נושאת גידול ממאיר בראש, המוות הוא עיניין של זמן... אני לא זוכרת איך הגענו הביתה באותו יום, אני זוכרת רק הרבה דמעות כאב וחוסר אונים מוחלט. לפתע נזכרתי בחלום, בסבתא הבוכה ומצביעה על ראשה. אך אולי אם הייתי מתייחסת לאיתותים הכל היה נראה היום אחרת... אבל אני המשכתי במעשי בלי שום התייחסות... ביום המחרת הלכנו לבית החולים, בחלומות השחורים ביותר לא האמנתי שהטיפולים האלו כל כך כואבים
זה פשוט מוות הרגשתי ששורפם לי את העצמות את הדם ואת כל מה שיש לי מבפנים.

אלוקים הטוב... אתה טוב ואני לא שמעת לך אבא איך התעלמתי מרחמיך הרבים?! ההמשך עצוב וכואב נורא קשה לי לכתוב אותו... שערי היפה המדהים נשר. תוך מספר חודשים אני נותרתי קירחת, חיוורת וחלשה. כל רופא שטיפל בי ציין באוזני שיש לי יופי נדיר וזה צבט לי את הלב, השם נתן לי פיקדון יקר, יופי מיוחד ואני השתמשתי בו הפוך. במקום לשמור עליו הפקרתי אותו... אלוקים!!

אני היום אני בת 19 מיוסרת מהחיים, ימי ספורים המחלה גוברת עלי אני רואה את המוות קרוב, אני רוצה שכל מה שהתייסרתי יהיה כפרה על העוונות שלי. אתן, אחיות שלי אנא מכם הלב שלי שבור וקרוע תשמעו לדברי האחרונים שמרו על צניעותכם מכל משמר מה ישאר לנו אח"כ, מה, יש דין ויש דיין הוא רואה הכל ויודע הכל... והכל יבוא במשפט. אנא מכם, תתחזקנה בצניעות בכל הניסיונות וזה שווה את תחכו לאיתותים. אנא מכם בשבילי.

הכרית ספוגה בדמעותיי אני כותבת בשארית הכוח אלוקים, אני מבקשת תאמרנה שההתחזקות הזאת תהיה לרפואתי אני מתחננת, אני רוצה לחיות.
רויטל אברהם זה הכוח שלנו בנות ישראל.. הצניעות!!! כמה חשובה הצניעות!!
רויטל נפטרה כמה זמן אחר שכתבה את המכתב והצוואה שהשאירה הייתה לפרסם את המכתב שלה ברבים.. יהי זכרה ברוך... (לרפואת אברהם בן חוה)

בגמרא (ברכות ה, ב) מסופר, כי כאשר לרב הונא החמיצו ארבע מאות חביות יין, באו אליו חבריו החכמים ויעצוהו לפשפש במעשיו, אולי שגה בדבר מה. אמר להם רב הונא: כלום חשוד אני בעיניכם? ענו לו החכמים: "מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא". (כלומר: האם אתה חושב שה' לא שפט אותך בצדק?  האם ה' עשה דין כשלא מגיע?)

לסיכום: תאמיני לי שאם ה' היה רוצה הייתם עשירים כקורח , אבל כרגע זה לא רצון ה', ריבונו של עולם רוצה שתלמדו לאהוב אחד את השני ולפרגן אחד לשני גם כשקשה ולא רק כשהכל ורוד ! ובניסיון הזה נכשלת ובגדול , במקום לעודד את בעלך ולחזק את ידיו שימצא עבודה , רק פגעת בכבודו והורדת לו את הבטחון העצמי , איך את רוצה שגבר מושפל ללא בטחון עצמי ימצא עבודה? את חייבת לעודד אותו ולחזק לו את הבטחון בהקב"ה ורק כך תזכי שבעלך יהיה בן תורה אמיתי ונאמן , רק אז תזכי שהברכה תהא מצויה בביתכם בשפע , אם לא תקפידי עליו ותאמיני שהוא באמת משתדל, גם אם קשה אז מה? את חושבת שזה קל? מי יודע על איזה עבירות הצער הזה מכפר? אולי הצער של בעלך מכפר על חטאים שלך מהנערות? כך את גומלת עם בעלך?

סיפור ממש מרגש ! ! !

מספרים על אחד מגדולי האחרונים , האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז שהיה עילוי גדול מאוד ממייסדיה של חסידות צ'אנז ומגדולי מנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.

שמעו של רבי חיים יצא בכל הארץ , כולם ניסו לשדך לו בנות נפלאות ומקסימות , אך הוא לא היה מוכן להתחתן עם אף נערה, כששאלו אותו מדוע הוא מסרב , הוא ענה להם כך: "כבר הראו לי משמים מי תהיה בת זוגי" השמועה עברה בכל הארץ עד שהגיעה לכפר מרוחק שבו גר אדם פשוט ולו הייתה בת נאה מאוד שכבר בגרה עם השנים היא כבר לא צעירה כפי שהייתה בעבר , אותו אדם פשוט החליט לנסות את מזלו והוא רכב מרחק של שלושה ימים לביתו של רבי חיים מצ'אנז , כשהגיע אותו אדם פשוט הביט בו רבי חיים ואמר: "מדוע חיכית כל כך הרבה זמן? , דע לך שבעוד חודש ימים אתחתן עם בתך , חזור אלי עם הבת שלך ונסדר חופה וקידושין" , אותו אדם פשוט לא ידע נפשו מרוב אושר , הוא חזר לביתו וסיפר לביתו על השידוך שנעשה בלא ידיעתה ואמר: "קולו של חתנך ערב ונעים ונאה הוא וחכם ועשיר גדול" הבת הייתה כל כך מאושרת והיא ציפתה בכיליון עיניים ליום החתונה המיוחל, בהגיע הזמן המיוחל רכבו שוב אבי הכלה והכלה לביתו של רבי חיים מצ'אנז (החתן המיועד) כשהגיעו לבית הרב גילו שכבר בכניסה ישנה הפרדה בין גברים לנשים , את הבת קיבלו הנשים והלבישוה שמלת כלה מפוארת ואת אביה קיבלו הגברים , לפתע הלכה הכלה לכיון עזרת הגברים , פתחה את הדלת ואז, היא פשוט הבחינה בחתן המיועד יושב במרכז החדר, הוא היה פשוט מושלם ובאמת היה לו קול ערב ונעים, כולם העריצו אותו והביטו בו , היא הייתה פשוט מאושרת ומלאת התרגשות אבל אז,,, הוא הבחין בה,,, הוא חייך לעברה , קם מהכסא ורצה להתקדם לעברה והוא פשוט צלע צליעה כל כך בולטת ונוראית, כל הגוף שלו פשוט דחה אותה פתאום , הכלה לא האמינה למראה עיניה , איך יכול להיות שנערה כל כך יפה תתחתן עם צולע?????? היא לא יכלה לשאת זאת !!!!! היא ברחה מיד לחדר ובכתה בכי נורא !!!!!!!!! לפתע היא שמעה דפיקה בדלת וברקע נשמע קולו הערב של החתן "אנא ממך פיתחי נא לי את הדלת" הכלה מיהרה לנגב את דמעותיה וניגשה לעבר מפתן הדלת , היא פתחה את הדלת והרכינה את ראשה בצער, בחדר היה ארון קטן והחתן ביקש ממנה לפתוח את דלת הארון , הכלה לא ממש הבינה מה החתן מרמז לה אבל היא עשתה כמצווה ופתחה את דלת הארון , כשפתחה הכלה את דלת הארון היא הבחינה בראי גדול (מראה) ובו ראתה הכלה את עצמה , לבושה בבגדים פשוטים , עורה כהה , פניה עייפות ועצובות ורגליה אינן שוות , היא התקרבה לראי לראות שאינה הוזה ותוך כדי פסיעה לעבר הראי היא רואה את עצמה צולעת בבירור , החתן שבראי נראה נאה וזקוף בעל שתי רגליים זהות , ניגש אליה ואמר לה בזו הלשון: "דעי לך , עוד כשהייתי בשמים , ניגש אלי המלאך גבריאל וסיפר לי על התפקיד החשוב שעתיד להיות לי בעולם הזה , הוא גם הראה לי את בת הזוג שתהיה לי (השידוך שלי משמים) וכך בדיוק ראיתי אותך (כמו שאת עכשיו במראה) ראיתי כמה ענייה היית ועד כמה הצליעה שלך אימללה את חייך ובקשתי מהמלאך לקחת ממך לפחות את הצליעה כדי שאולי בע"ה תזכי לאושר ושמחה למרות העוני ואני כבר אסתדר בע"ה , מן השמים הסכימו לבקשתי ובית הדין פסק שאת תרדי לעולם עם זוג רגליים זהות ואני ארד לעולם צולע , כדי שלך יהיה טוב , הבחירה בידיים שלך , רק רציתי שתדעי את פיסת המידע הזאת , אני מצטער שגזלתי מזמנך , את רשאית ללכת אם תרצי , הנערה הביטה שוב במראה ובאורח פלא שוב ראתה את עצמה צולעת, היא הזילה דמעה ונאותה להתחתן עם הרב.

לסיכום: אני מאוד מקווה שהתרגשת מהסיפור , כי אני מאוד התרגשתי לכתוב אותו , אני מברך אותך שתזכי להעריך את בעלך ולא "להעיף" אותו מהבית , מי יודע אם את לא מעיפה את המזל שלך? אני במקומך הייתי מבקש סליחה מעומק הלב ומהיום והלאה עובד על מידת הבטחון שלי בה' יתברך , מזל שבעלך לא צולע !

נו... אז רבי חיים מצ'אנז היה צולע זה אומר שהוא פגום?
נו... אז בעלך מתקשה למצוא פרנסה , אז מה? זה אומר שהוא פגום?
את יודעת כמה בעלים בכלל לא טורחים לעזור בפרנסת הבית?
את יודעת כמה גברים בכלל לא מוכנים לשמוע על "להתחזק"?
איך את יכולה לזרוק מהבית את בעלך? הוא נבחר משמים להיות בן זוגך !

לקריאת שאלות ותשובות בנושא שלום בית לחצו כאן: "שאלות ותשובות - שלום בית"
לקריאת שאלות ותשובות בנושא פרנסה לחצו כאן: "סוד הפרנסה - רביד נגר"

כמו כן אשמח אם תצפי בסרטונים הבאים ביחד עם בעלך ותעשו תשובה , החכמה היא לדעת לעבור נכון את המשבר , אשה שלא יודעת להתמודד עם משברים , גבר שלא יודע להתמודד עם משבר , צריך לעבוד על מידת הבטחון ולעשות לעצמו רב , יהי רצון שזכות אהרון אבינו עליו השלום תעמוד לכם ונזכה כולנו להיות מתלמידיו של אהרון , אוהבי שלום ורודפי שלום , אוהבים את הבריות ומקרבין אותם לתורה.


.